שנים שאני מציירת,
סוף סוף יוצאת לאור ומרשה לעצמי להראות את יצירותי בפומבי. זה קשה,
כי כל יצירה היא תינוק,
כל יצירה היא נים שנפרץ,
עבורי תהליך היצירה נובע מצורך פנימי ומשמש כלי תרפוטי,
לא משנה מה התוצאה,
יפה,
מכוערת,
כזו שאנצור במעמקי המגירות,
או כזו שארצה שאחרים יציצו בה לפעמים,
כל אחת מהן היא חלק קטן ממני.
לכן הן ישבו שם וחיכו,
עד כה.
זהו.
זו יריית הפתיחה.
תיהנו.
Comentários